Showing posts with label button. Show all posts
Showing posts with label button. Show all posts

Sunday, January 12, 2014

WEBBY'S

לפעמים כאשר לבן שלי יש התקף זעם והוא לא מסוגל להכיל כלום. אני אומרת לו ללכת לחדר, להוציא את העצבים.
זה נשמע נורא, אבל מסתבר שזה עובד די יפה. אחרי שהוא מפסיק לצעוק ולבעוט, משתרר שקט...
אחרי כמה זמן הוא יוצא וקורא לי: "אמא! תראי!" בדרך כלל אני מוצאת כל מיני מבנים מעניינים שהוא בנה, פעם מכפיסי העץ האלה ופעם מלגו גדול ולפעמים גם מכל מיני דברים שהיו אצלו בחדר, כמו בדים, מזרונים, שרוכים, חגורות. כל דבר.

לבן שלי יש פיצול קשב וריכוז. לא הפרעות! הוא לא מופרע וזה לא מפריע לו. זה אולי מפריע למערכת החינוך...
הוא מסוגל לקלוט הכל, המח שלו עובד במהירויות, שאנחנו לא מדמיינים בכלל. אין אצלו סינון, הכל נכנס. זאת אחת הסיבות להתקפי זעם, חוסר היכולת להכיל את הסביבה. וזאת הסיבה לכך שהוא באמת נרגע כאשר הוא לבד בחדר, בלי הסחות דעת ובלי גירויים חיצוניים. הוא מצליח לאסוף את עצמו ואז מבטא את עצמו בבנייה (אצל כל ילד, אני משערת זה יתבטא באופן שונה, ילד אחד יבנה, ילד אחר יצייר).

Sometimes when my son has a tantrum and he can not contain anything. I tell him to go to his room, to take out the nerves.
It sounds awful, but it turns out that it works quite nicely. After he stops screaming and kicking, there's silence...
After a while he comes out and calls me "Mom! Look!" Usually I find all sorts of interesting buildings he built, one time ut can be these WEBBY'S another time it can be a big Lego blocks and sometimes he builds from things that were in his room, like fabrics, mattresses, laces, belts. Anything.

My son has ADHD. In Hebrew it's Interference, but its Interfere only the education system ...
He is able to absorb it all, his brain working in high speeds, we can't even imagine. He has no filter, everything is going through to his brain. That is one reason for the tantrums, the inability to contain the environment. And that is why he really calming down when he is alone in the room, with no distractions and no external stimuli. He manages to collect himself and then expresses himself in construction (for each child, I guess it will be expressed differently, one child will build things, another will drew).


השתמשתי בסקיצה מהבלוג My Creative Sketches:
I used the sketch from My Creative Sketches:






תודה שקפצתם לבקר, אשמח לקרוא את תגובתכם.
Thank you for stopping by, I'll be happy to read your comment.

איילת
Ayelet

Saturday, December 28, 2013

Soof

הסיפור של סוף (כמו קנה סוף).
אני מאווווווווווווווווד אוהבת כלבים, אני אוהבת חיות בכלל ובגלל זה אני גם לא אוכלת אותם או הפרשות שלהם ולא צורכת כל דבר הלקוח מהם וגורם להם סבל (בשר לכל סוגיו, חלב של כל מיני החיות, ביצים, מוצרי עור, פרווה, שמיכת נוצות וכו') אבל בעל החיים שאני הכי אוהבת - הוא הכלב!
מכאן ניתן להסיק שהפייסבוק שלי מלאאאאאאאאאא בתמונות של כלבים נטושים ובקשות לעזרה מצד עמותות שונות ופעילים למען בע"ח.
לפני כמה חודשים ראיתי בפייסבוק, תמונה של כלב, שהתעללו בו ילדים וגזרו לו את האוזן, כן ככה סתם.
לא יודעת מה הם תכננו. האם הם רצו לחתוך גם את האוזן השנייה והתחרטו או שהכלב ברח להם מרוב כאבים.
בכל אופן, הכלב שוטט לו מדמם באיזור צפת וכך הגיע להסגר ולטיפולו המסור (באמת!) של הווטרינר רועי.
הבעיה היא שההסגר מלא בכלבים ואין מקום. הנוהל הוא להמית את הכלבים (כן, בכל ההסגרים והכלביות העירוניות!!!!!!)
היו לו כמה ימים ולא יכולתי לחשוב על זה שהוא יומת.
ביום ראשון קראתי שמצאו לו אומנה (בית זמני) במרכז, אבל אין מי שיוציא אותו מההסגר ויסיע אותו לשם.
התנדבתי להוציא אותו מההסגר, עד שיימצא לו טרמפ למרכז.
וכך מצאתי את עצמי ואת שלושת ילדי (זה היה ביום האחרון של החופש הגדול), נוסעים לצפת לקחת כלב, שאין לי מושג איך הוא בכלל.
ראינו כלב שמח, חברותי, חייכן ומתוק למרות מה שעבר עליו!

באוטו הכלב קיבל מאיתנו את השם סוף, כי הוא גבוה ורזה כמו קנה סוף וגם גמיש ושורד כמוהו...
סוף קיבל מאיתנו גם קולר חדש וקנינו שמפו לכלבים כדי לקלח אותו בבית. הוא גם הקיא לנו באוטו והיה שמח :)
הגענו הביתה ודבר ראשון שסוף עשה, היה לסמן את הבית... כן הוא השתין לי בכל הבית בערך!!!
הכלבה שלי קצת פחדה ממנו, הוא כלב עם הרבה אנרגיות ודומיננטי.

הגיע זמן המקלחת. סוף נראה די אומלל, אבל נתן לי לקלח אותו בלי לעשות בעיות. אמרתי שהוא ממש כלב טוב.
מזל שהיה קיץ, קשרתי אותו לעת עתה בחוץ והתפניתי לנקות את הבית ואת האוטו.

חיבקתי אותו וליטפתי אותו הרבה באותו יום וגם ביום למחרת. לקחתי אותו לטיולים כמובן. נראה היה שהוא ממש שמח לצאת מהכלוב של ההסגר.
למחרת הודיעו לי שמצאו לו טרמפ והוא בדרך אלי כבר. חשבתי שסוף יהיה אצלי יומיים שלושה ולא הספקתי להכין את הילדים.
הטרמפ הגיע וסוף לא רצה להכנס לאוטו. הוא כל הזמן רץ אלי. בסופו של דבר עשיתי את הדבר היחיד שיכולתי. נכנסתי לאוטו. סוף מיד קפץ והתיישב לידי. מה אני אגיד לכם, התחלתי לבכות...
עברו בסך הכל 24 שעות והכלב הזה הולך אחרי בנאמנות כזאת, הרגשתי שאני בוגדת בו, למרות שידעתי שהוא הולך לאומנה, למקום שיטפלו בו היטב.
סוף נמצא כרגע בחוות הכלבים של יובל מנדלוביץ (נקרא שם ואן גוך) והוא רוצה בית לתמיד, שיאהבו אותו וילטפו אותו וילכו איתו לטיולים.

מי שרוצה לאמץ את סוף ניתן לפנות ליובל:
דף הפייסבוק של יובל
הדף של העמותה למען הכלבים המס(ו)כנים
טלפון: 058-6866886 מורן או יובל

סוף הוא רק כלב אחד. יש המוני כלבים שעברו התעללות, ננטשו וחיים חיי סבל בכלוב, בכלא על לא עוול בכפם.
מי שיכול לאמץ כלב, שירוץ לכלבייה הקרובה וייתן בית חם לאחת הנשמות הטהורות האלה. יש כל כך הרבה כלבים בכלביות, מכל הסוגים ומכל המינים, גדולים, בינוניים וקטנים. אני בטוחה שכל אחד יוכל למצוא את זה שיכנס לכם ללב.

The story of Soof.
It would be too difficult for me to translate the whole story, so in brief:
This dog was rescued after abuse, his ear was cut off...
He was at my house for 24 hours but learned to trust me in few minutes...
Soof is now at a sanctuary and needs a home.



טוב, בכל זאת זה בלוג יצירה, אז כמובן שעיצבתי דף לאחת התמונות:
This is the layout I made with one of the pictures:

הסקיצה מהבלוג Sketchabilities:
The sketch is from Sketchabilities blog:
I want to add this page to Simon Says Stamp - Bling it On challenge.

אני רוצה להכניס את הדף גם לאתגר הישראליים:
אתגר חומרים: מתכת, בבלוג יוצאות מהקווים.
אתגר בינגו בבלוג Scrappy Hands, שלמעט צהוב, יש לי את כל שאר הלוח :)






כאן אני אמורה לכתוב את הג'ורנלינג. אבל אני לא חושבת שאצליח להכניס את כל הסיפור בדף הזה.
אני עדיין חושבת על רעיון... 
אולי להדפיס את הסיפור קטן ולהדביק אותו מקופל.
אולי לכתוב משהו קטן מהסיפור, כמו משמעות השם שנתתי לו על דף הג'ורנלינג ואת הסיפור המלא להדפיס ולהדביק מאחור.
This is the place for the journalling. I will probably print the story (as I wrote it in Hebrew) and adhere it to that tag.


וככה נראו הידיים שלי לאחר שסיימתי לעבוד על הדף:
That's how my hands locked like at the end:

תודה שקפצתם לבקר, אשמח לקרוא את תגובתכם.
Thank you for stopping by, I'll be happy to read your comment.

איילת
Ayelet