My Boys

חיבוק הוא אחד הדברים הכי מרגיעים ונעימים. הוא נותן הרגשה נפלאה של אהבה, קבלה והכלה.

תינוקות זקוקים להמוווווווווון מגע, כך הם גדלים בטוחים בעצמם ואהובים.

הילדים שלי גדלו במנשא, בייחוד הגדול, בכלל לא ידע מה זאת עגלה...

כמובן שהם גדלו (8.5 ו-7) ולמרות שהם אוהבים, רוצים וצריכים חיבוקים, הם לא תמיד מודים בזה :)

אני חייבת להתוודות. אמנם גידלתי אותם במנשא, אבל מגע הוא לא דבר שכ"כ קל לי וכיום כשהם כבר לא תינוקות, לפעמים  מאוד קשה לי להתמסר.

בנוסף, נראה לי, שלגדול שלי יש את אותו עניין עם המגע והוא לא מסוגל שאחיו הצעיר ייגע בו.

מה אני אגיד לכם, ממש טלנובלה. חחחח :)

אבל התמונה בדף הבא היא הוכחה שהכל אפשרי!

Hug is one of the most calm and pleasant things. It give you a wonderful feeling of love, acceptance and contents.
Babies need a lot of touch, and they will grow loved and self confident.
My kids grew in a baby carrier, especially the my eldest boy. He didn't know what a pram is...
They grew up of-course and they still love, want and need hugs, but they don't admit it :)
I have to confess. Although I grew them in a baby carrier, I have a little problem with touch and now when they're not babies anymore, I find it sometimes hard to devote my self.
In addition, I think my eldest has the same issue with touch and he can't stand his younger brother touches him.
What I can say, a true telenovele. LOL :)
The picture in the following page, is a proof that everything is possible!

הסקיצה מ-Page Maps:

The sketch from Page Maps:

הכוכב הכחול הוא שרינק פלסטיק שנצבע (ע"י הבנים) בטוש פרמננט לפני שכווץ.

The blue star is a shrink plastic the painted (By the boys) with permanent marker before shrinking.

לא מצאתי דף שיתאים לי מעל התמונה. לדפים בצבע הנכון היה דיגום לא מתאים ואלה עם הדיגום המתאים לא היו בצבע הנכון, אז כמובן שהכנתי לי חתיכת דף שתתאים לי. לקחתי דף תכלת חלק והחתמתי עליו בדיו כחול עיגולים.

בסך הכל הוא מורכב משתי חותמות קטנות ששילבתי ביניהן.

הנה הסט שהשתמשתי בו, של Inkadinkado:

I couldn't find a paper that fit above the picture. I had papers with the correct color but not the right design or great design but not in the right color... So I made my own paper. I took sky blue paper and stamped it with circles.

All the circles are actually 2 stamps that combined.

Here is the set I used of Inkadinkado:

אסיים בתודה על התגובות הנהדרות שלכן בפוסט הקודם, אתן כל פעם מרגשות אותי מחדש.

די, די, תמשיכו :)

תודה שקפצתם לביקור. אשמח לקרוא את תגובתכם!

Thank you for stopping by. I'll be happy to read your comment!

איילת

Ayelet

Beautiful lady

זוכרים את הפוסט על זה ששלחתי את האיש לצלם את הילדים?

הבטחתי להראות את התמונות שהוא הצליח לצלם.
הנה 2 תמונות של השלושה:

Do remember the post about me sending my husband for impossible mission to photograph the kids?

I promised to show you the pictures he took.

Here is 2 pictures of my 3 wonders:

כמובן שגם לתמונות המקסימות האלה יהיה דף :)

ובנתיים, הנה עוד דף עם תמונה של הקטנה מאותו סט.

ללא מילים...

Of-course I will design a layout for those pics too :)
But in the meantime, here is another layout of my little one.
With no words...

הסקיצה מ-Once Upon A Sketch:

The sketch from Once Upon A Sketch:

אתגר צבעים מהאתר The Color Room:

The color palette from The Color Room:

את הפרח הלבן תפרתי בעצמי :)

את הלב המדהים הזה סרגה בתיה סימפטיה. 

קיבלתי ממנה ליום הולדתי באנר של לבבות מקסימים כאלה בכל מיני צבעים.

היות ואני לא נוטה לתלות דברים על הקירות (כמעט) והחדר שכרגע אני משתמשת בו, בעצם בכלל מיועד לקטנה, החלטתי שהרבה יותר שימושי עבורי לפרק את השרשרת ולהוסיף את הלבבות לדפים שלי. ברור שאני שומרת עליהם בקנאות רבה ואין סיכוי שתמצאו אותם על כרטיסים או כל דבר אחר שיצא מבין ידי! הם מיועדים אך ורק לדפים הפרטיים שלי.

דף הרקע הזה משגע, כל הגבעולים והעלים הלבנים ממש מובלטים והוא מאוד עדין.

The big white flower I sew myself :)
The crochet heart I got from a friend. It was a chain of hearts in a lot of colors and I decided to use them separately, but since it was a birthday gift, I use the hearts only on my layouts!
The background paper is so beautiful. All the white branches ans leaves are embossed. That's how the paper is and I love it :)

תודה שביקרתן, אשמח לקרוא את תגובתכן.

Thank you stopping by, I'll be happy to read your comment.

איילת

Ayelet

Small bricks

קודם כל אני חייבת להגיד, לגבי הפוסט הקודם - כל ה"קישוטים" הלבנים, גם בפינות דף הרקע וגם על הפסים הצבעוניים - הם משחת עיצוב עם סטנסיל (ולא אמבוסינג).
שוב, תודה על התגובות המחממות :)

First of all I have to say something about the previous post - all the white swirls at the corners and on the colored stripes are molding paste (not embossing).

Thank you for the warming comments :)

------------------------------------------------------------------------------------------------

כל כך כיף להסתכל על הילדים כאשר הם מרוכזים במשהו ולא מבחינים בכך שמסתכלים עליהם.

אני אוהבת את הבעת הריכוז שלהם, איך כל השרירים בפנים מגוייסים למאמץ...

הקטנה שלי אוהבת ששרים לה בכלל, וכששרים לה כשהיא הולכת לישון, בפרט.

מכירים את השיר:

"יש לי קוביות קטנות

טוב מהן הכל לבנות

גם קטר וגם קרון

אניה ואווירון"

           (מילים: פניה ברגשטיין)

אז הנה דף עם שילוב כזה של שני דברים מוצלחים:

It's such fun to look at the kids while they're focusing on something and not realizing being watched.
I love their condensed expression, how all the muscles in their little faces are recruited to the effort...

My little one loves when we sing to her, especially when she goes to bed.
In Hebrew there's a children's song about little bricks that we can build out of them what we want, and the title is all about that song :)

So here is a layout with this combination of 2 good things:

הסקיצה מהבלוג Creative Scrapers:

I used sketch #233 from Creative Scrapers:

אתגר הצבעים מהבלוג הישראלי יוצאות מהקווים:

The color palette is from the Israeli challenge blog Yotzot:

הדברים המיוחדים בדף הזה:
1. הכפתור הגדול היה ורוד, אבל התאים לי אדום! אז עטפתי אותו, איך לא, בוואשי אדום עם נקודות שקופות שיצאו ורודות בגלל צבע הכפתור.
2. הפסים המרכז הדף, הם בעצם דף אחד שגזרתי לאורך המשושים וכך יצרתי בורדרים, הדבקתי אותם במרווחים ומוגבהים.
3. האותיות הקטנות הכתומות, הן חותמת של קסם שימושי. האותיות הצבעוניות הגדולות יותר, הן אותיות הקטיפה של מסטיקים שצבעתי עם אקריליק.
4. כפי שכבר אמרתי, האיש שלי מצלם נפלא. אחרי שהקטנה עזבה את הקוביות, הוא צילם תמונה מקסימה רק של הקוביות ורציתי להוסיף אותה, יצרתי תמונה מעל תמונה. בתמונות הבאות תראו שהקטנה עוזרת לי לצלם ומחזיקה את "הכנף" למעלה, כדי שאוכל לצלם את התמונה התחתונה.

The special things about this page:

1. The big button was all pink but I wanted red! So of-course, I warped it with dotted red Washi. The dots came out pink because the color of the button.

2. The borders at the main part of the page were actually one cardstock that I cut along the hexagons to make those borders. I adhered them with 3D adhesive and spaced them.

3. The little orange letters are a stamp and the bigger letters are sticky velvet letters that I painted with acrylic.

4. As I already said, my husband takes great photos. After my little one left the bricks, he took a beautiful picture of the bricks themselves. I wanted to add it, so I made a flap. In the below pictures you can see my little one helps me to photograph this and holds the flap up, so I can photograph the bottom picture.

תודה שקפצתן לבקר, אשמח לקרוא את תגובתכן.

Thanks for stopping by. I'll be happy to read your comment.

איילת

Ayelet

My Sweet Baby

קצת לפני ראש השנה פתאום נופל עלי אי-מייל מאח שלי: "אנחנו מתכננים מתנה להורים, צלמי את הילדים. אבל תמונות מעודכנות וטובות ושילחי לי".

אני? לצלם?

מיד רתמתי את האיש היקר שלי (כפי שכבר כתבתי, הוא אחראי על התמונות, אני על עיצוב האלבום) ושלחתי אותו למשימה בלתי אפשרית, יענו לצלם את שלושת הילדים, יחד, כשהם לא עושים פרצופים.

האמת, ריחמתי עליו!

אבל, לא סתם ניתן לו הכינוי "הרגיעון של הבית", היות וסבלנות יש לו מכאן ועד הירח (ובחזרה)...

וכמובן שהוא עמד במשימה בכבוד רב!

את ההוכחה אני אראה בפעם אחרת, היות והתמונות האלה כבר מגובות על הדיסק החיצוני ואין לי כח עכשיו באמצע הלילה (0:04) להתחיל לחפש אותן. אבל הן כ"כ טובות שאני רוצה לקחת אחת מהן ולעשות ממנה cover לעמוד שלי בפייסבוק וגם להחליף את התמונה על מסך המחשב!

בכל אופן, כאשר האיש צילם את הילדים, הוא כמובן גם צילם את הקטנה לבד, כי היא כזאת מתוקה ואי אפשר לעמוד בפני החיוך המדהים שלה ואני לגמרי אובייקטיבית!

תשפטו בעצמכם:

Just before Rosh-Hashana I get an e-mail from my brother: "We want to give mum and dad a present and I need updated good pictures of the kids".
Me? to photograph?
I immediately Harnessed my husband and sent him for an impossible mission - to take a picture of all 3 kids together while they're not making faces.
The trues - I felt sorry for him!
But since he has patience from here to the moon (and back), he completed the task with honor!
I will show you the proof some other time, since those pictures are already backed up on the external disk, and I don't feel like looking for them in the middle of the night (0:25) but they so good that I wanted to put one on my cover on Facebook and change the background of the screen as well!
Any way, when he pictured the kids, he of-course, took some pictures of our little one by herself, since she is so sweet and irresistible and I'm totally objective!
Judge for your self:

הסקיצה מהבלוג My Creative Sketches:

The sketch from My Creative Sketches:

את הצבעים לקחתי מהפלטה של The Color Room אבל הוספתי לה ירוק (במילא לא הספקתי להכנס בזמן):

I took the color palette from The Color Room, but added to it the green:

השתמשתי בצבעים מאוד דומיננטיים ולא רציתי להעמיס יותר, לכן בחרתי בפרפרים לבנים.

אבל הם נראו פשוטים מידי, אז עשיתי להם אמבוסינג חם עם אבקה שקופה, הוספתי בלינגים ועכשיו הם נראים קצת יותר מעניינים.

The colors I used are very dominant and I didn't want to load, so picked some white butterflies.

They looked too simple so I hit embossed them with transparent powder, added some blings and now they look more interesting.

ושוב הודעה קטנה לפני הסוף, לכל חובבות צביעת החותמות, בלוג קנדי מטורף של 50 פרומרקרים!!!
ליחצו על התמונה ותגיעו לניקול.

Again a little note before the end, to all the coloring lovers, there's a huge blog candy at Nicole's of 50 Promarkers!!!

Just click on the picture to get to her blog:

תודה שביקרתם, אשמח לקרוא את תגובתכם.

Thanks for stopping by, (hope my English is not too lame...)
I'll be happy to read your comment.

איילת

Ayelet

Just a perfect day

קודם כל אני חייבת תשובה לכל מי שדאגה לשיער שלי, כמובן שקיבלתי "רגליים קרות" וקיצרתי אותו רק קצת. זה אמנם קצר יותר, אבל נראה לי שרק אני רואה את ההבדל...
אפרת - עניתי לך בתגובה לתגובה שלך ברשומה.
וחוץ מזה אני רוצה להודות לכולכן על שאתם טורחות, נכנסות לבלוג שלי ומגיבות, זה מאוד מחמם את הלב ומעודד לקרוא את התגובות שלכן!

I have to say that I caught cold feet and I cut my hair very little. It's a little bit shorter but is seems only I see the difference...

I also want to thank all of you that take a minute to visit my blog and leave me a comment. It really warms my heart and encourage me to read your comments!

-----------------------------------------------------------------------------------------------

אין כמו סבא וסבתא. באמת!

את סבתא, הילדים רואים כמעט כל שבוע. למרות לוח הזמנים המאוד צפוף שלה (איפה הסבתות של פעם, איפה?) היא מנסה להגיע לפחות פעם בשבוע. אפילו הקטנה שלי כבר התרגלה שסבתא מגיעה ביום של הקניות וכשהיא מתעוררת משנת הצהריים היא שואלת איפה סבתא?

כמובן שגם הבנים מאוד שמחים שסבתא באה. סופסוף למישהו יהיה סבלנות לגחמות שלהם (משחקי קופסא, סיפור או שניים או שלושה...)

לסבא יש פחות זמן, אבל הבנים, אפילו אם הם לא ראו את סבא כמה חודשים(!) ברגע שהם נפגשים, הם מיד מתנפלים עליו ומשתוללים ללא שום עכבות, כאילו ראו אותו בדיוק לפני שבוע...

אחד האירועים הכי כיפים זה לנסוע לסבא וסבתא, הם לא גרים רחוק, אנחנו סתם כבדים ולא אוהבים לצאת מהמערה שלנו :)
פעם כשהבנים הכי קטנטנים (והקטנה היתה רק חלום רחוק) נסענו אליהם יותר. מה יש מותר לנו לנוח קצת. שמישהו אחר ירדוף אחרי שתי המפלצות הקטנות האלה...

הנה עוד תמונה של הגדול משבת נעימה כזאת אצל סבא וסבתא:

There is nothing like grandpa and grandma. Really!
The kids meet grandma almost once a week. Although she has a very tight schedule, she tries to come at least once a week. My little girl already got used that grandma is coming on the shipping day and when she wakes up from her nap, she asks where's grandma?
My boys love when grandma's coming. Finally someone is patient enough to play with them and read them a story or two or three...
Grandpa has less time but the boys don't care. Even if they didn't see grandpa for a long time, the minute they meet, the boys jump on him and play with him as if they meet just a week ago...
One of the favorite trips is going to grandpa and grandma. They live near by, we're just too heavy to get out of our "cage" :)
When the boys were tiny (and the little girl was just a very far dream) we were going to grandpa and grandma much more. We wanted to rest once in a while. Let someone else chase those little monsters...
Here is another picture of my eldest from a nice warm Shabbat at grandpa and grandma:

הסקיצה מהבלוג Boys Rule:

The sketch from Boys Rule:

אתגר הצבעים מהאתר CSI:

The color challenge from CSI:

אחת מהדרישות באתגר הצבעים היה להשתמש בראב און. אני שמחה להגיד שדעתי עליהם השתנתה! פעם לא אהבתי אותם, ועכשיו נראה לי שבהחלט ניתן לשלב אותם בדפים.

On the Evidence list there is rub-ons and I decided to give them another chance, since I didn't like them at the past. I'm happy to say that I changed my mind and now I think I can definitely use it on layouts.

And just before I say goodbye, one last thing. Check this awesome giveaway at C'est Magnifique:

תודה שביקרתם, אשמח לקרוא את תגובתכם.

Thanks for stopping by, I'll be happy to read your comment.

איילת

Ayelet

A Smile

בכל פעם שמצלמים את הבנים והם כבר מסכימים, אז הם מנסים לחייך למצלמה ויוצא להם מין פרצוף נוראי ומוזר...

אחרי שאמרתי להם את זה, וגם הראיתי הוכחות!, הצעיר שלי ניסה ליישם את הדברים ויצא לו חיוך... בערך...

Everytime we photograph the boys and they agree, they try to smile to the camera and it turns out to a funny face...
After I told them and show them the proof, my younger son tried to implement this and he came out with a smile... sort of...

הסקיצה מהבלוג Boys Rule:

The sketch from Boys Rule:

פלטת הצבעים מ-The Color Room:

Color palette from The Color Room:

באתר של The color Room נבחרתי לשלושת המובילים!!! כבוד :)

I got featured for this layout on The color Room blog!!!

הכותרת עשוייה אותיות של קסם שימושי. הן אותיות ענקיות, לבנות, עם גימור חלקלק.

אני לא כ"כ אוהבת את הגימור הזה. אי אפשר פשוט לצבוע אותו בדיו פיגמנטי רגיל, כי הוא נמרח ולא נתפס עליו.

לא התייאשתי! מה שעשיתי, צבעתי עם ג'סו כדי שיקשר בין הגימור הזה לבין הדיו. לאחר הייבוש הנחתי את אותה שבלונה שבה השתמשתי לרקע ועברתי עם דיו אדומה (או אדום, אני לא בטוחה, חתולי8?)

שלא יהיו לכם אשליות. לפני שהגעתי לתוצאה הנחמדה הזאת הלכו כמה אותיות לפח...

The tile is made from a big white letters with a smooth finish.

I don't like this finish. It can't be painted with regular pigment ink, 'cause it's smeared and doesn't stay.

I didn't give up! I painted the letters with white Gesso to connect between the smooth finish and the pigment ink. After it was dry I put on it the same Punchinella that I used on the background and painted with red ink.

Don't you think, I got to this result at the first time, some letters found their way to the garbage...

תודה שביקרתם, אשמח לקרוא את תגובתכם.

Thanks for stopping by, I'll be happy to read your comment.

איילת

Ayelet